קריסת עסקים

הקדמה

בינואר 2017 פרסמה "דן אנד ברדסטריט" סקירה על פתיחה וסגירה של עסקים בשנת   2016 (ובהשוואה לשנים קודמות). הנתונים פורסמו בעיתונות הכלכלית ואלה עיקריה:

• בשנה זאת נפתחו כ-55,300 עסקים חדשים, ונסגרו 43,500.
• 30% מן העסקים נסגרים כעבור שנתיים.
• 68% מבין העסקים שנסגרו הינם עסקים של "איש אחד".

נלך מספר שנים לאחור.

השנה	2010	2011	2012	2013	2014	2015	2016
עסקים שנסגרו	37,875	38,442	39,022	41,518	42,519	44,500	43,500
עסקים שנפתחו	מספר יציב, נפתחים כ – 50 אלף עסקים בשנה בממוצע

במאי 2017 התראיינו חברי כנסת הפועלים למען חקיקה אשר תפתור או תפחית תשלום אגרות ומיסים ליזמים בשלוש השנים הראשונות של העסק.

האם הבעיה הינה רק ברגולציה ובמסים?

נתונים ומשמעותם

נתונים נוספים מתוך הסקרים:

• 75 אלף עסקים פעילים מוגדרים כבעלי סיכון גבוה, ואלה מהווים 13.5% מסך העסקים הפעילים במשק.
• 50% מן העסקים נסגרו מסיבת חוסר כדאיות כלכלית, כ-30% נסגרו כתוצאה מהחלטות עסקיות שגויות, כ-20% נסגרו כתוצאה מקשיי נזילות.
• מתוך סך העסקים שנסגרים, העסקים הקטנים מהווים 99%.

בחוברת מספר 002 ינואר 2016 של " עסקים כרגיל, המגזין לעסקים קטנים ובינוניים מתפרסם מאמר אשר כותרתו: "כשליש מהעסקים מגדירים עצמם בהישרדות, ומי אשם?"

שלושה נתונים מתוך המאמר:

• "כ- 40% מבעלי העסקים הקטנים אשר השתתפו בסקר ציינו כי נזקקו להלוואות ומימון חיצוני כדי להמשיך ולפעול נוכח מצבם הפיננסי." הסיבה – שכר העובדים והבירוקרטיה.
• " 20% מהנשאלים הצהירו כי בדיעבד, לא היו בוחרים להיות בעלים של עסק עצמאי".
• " 53% מהנשאלים העידו בסקר כי אינם מודעים כלל להטבות המס המגיעות להם".

מתוך שפע הנתונים לעיל וששת תתי הסעיפים לעיל, עולים הממצאים הברורים הבאים:

• ממדי התופעה הינם, פחות או יותר, באותו סדר גודל לאורך השנים.
• הרגולציה והמימון אינם הסיבות היחידות לקריסת העסקים.
• הכשל הניהולי ואחריות היזם לכישלונו הינם בסדר גודל מהותי, על אף שכולם מאשימים את המדינה, הבנקים והרגולציה.
• יזמים אינם מכירים את המציאות העסקית אליה הם באים וחסר להם מידע וידע אשר יכלו להקל עליהם ואולי להצילם מכישלון.

החלטה של יזם האם להיכנס לעולם היזמות היא זאת, אשר תכריע האם דרכו להצלחה או לכישלון. כך גם החלטות אשר היזם מקבל במהלך הניהול השוטף של העסק שהקים. אי אפשר להטיל את כול האחריות על המדינה ועל כוחות על-טבעיים.

"אני לא אסלח לעצמי כל חיי אם לא אנסה את מזלי כאיש עסקים". האם אל החלום הזה  מצטרפת משנה סדורה ולקיחת אחריות של המשתמע מן היישום? על פי הסקרים – כנראה שהתשובה שלילית בחלקה.

מסרים עיקריים

הכשל בהבנת המציאות – אי וודאות וסיכונים

המושגים "תכנית עסקית" וניתוחSWOT  (ניתוח חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים) מוכרים ומחייבים, לפני ובזמן פעילות עסקית. השאלה היא, ברמה האישית. כיצד היזם מזהה את הסיכונים, נותן להם את המשקל הראוי ואל מול הסיכויים מחליט מה היא רמת הסיכונים אשר עימם הוא מוכן להתמודד (או מתעלם מהם) והאם הוא במבנה אישיותו מסוגל להתמודד עם סיכונים, אי וודאות והפתעות בדרך. לא כל אדם נולד עם DNA של יזם.

הכשל התרבותי – זלזול במידע ובדעת

תרבות ה"סמוך" ו"יהיה בסדר", מוכרת לכולנו. זאת התרבות אשר מובילה – לרדידות ולרמת ניהול נמוכה, להעדר פתיחות לשמוע דעה אחרת, לעתים הפוכה משלך, לזלזול בלמידה כדרך חיים, ולמידה מטעויות וגם מהצלחות שלך ושל אחרים.

להתנהל "בגדול" משמעותו לאבד את הפרטים אשר רק באמצעותם, אולי, אפשר להצליח.

הכשל המקצועי

המציאות המורכבת המתאפיינת בחידושים טכנולוגיים, גלובליזציה, שינויים בקצבי זמן מהירים, שוק הון מורכב ורגולציה כבדה מחייבים את היזם הנכנס למגרש המשחקים המודרני להיות בעל יכולות אישיות ונרכשות (מומחים ויועצים בתחומם) רבות ומגוונות. לא מתקבל על הדעת שיותר מ-50% מן היזמים (מאלו שנשאלו בסקר) אינם מודעים להטבות המס המגיעות להם. יזם חייב להיות מודע להיבטים אלו ולבנות לעצמו את ארגז הכלים המתאים לצרכיו.

ולסיכום,

"הצלחות וכישלונות ירדו יחדיו אל העולם". זהו חוק טבע. האמירות – "חוסר כדאיות כלכלית", "כשלים ניהוליים", "בעיית תזרים מזומנים" (ראה לעיל), אלו הסברים מאחוריהם נמצא הגורם האנושי. הבסיס להבנת התופעה, זהו הממד האנושי, ה – STATE OF MIND של היזם וגם הוא הרי איננו קבוע ונתון להשפעות "עונתיות". לא מספיק לתכנן כראוי ולא מספיק לנהל את העסק כנדרש, איש לא יבטיח לך את ההצלחה.

בימים אלה כאשר המדינה, מוסדות פיננסים וממלכתיים יוצאים לחבק בממון ובהפשטת תהליכים רגולטורים את העסקים הקטנים והבינוניים חשוב להאיר בזרקור גדול על אחריותם האישית ולעיתים הבלעדית של היזמים.

ולכן, אלה אשר מתנים הענקה של אשראי ליזמים בקבלת מנטור מנחה ומלווה , מיישמים את המסר המרכזי בנייר זה.