ניהול במגזר העמותות

הקדמה

מוסד ללא כוונת רווח (מלכ"ר) איננו מושג של השנים האחרונות. הוא תפח וקיבל מימדים גדולים בשל צרכים, מחד גיסא ותופעת ההפרטה של שירותים ממלכתיים, מאידך גיסא. העיסוק האקדמי, הפיננסי והמשפטי בכל הקשור לצרכי המגזר השלישי הציף סוגיות של אפקטיביות הניהול במגזר העמותות, בחינת יחסי עלות תועלת וניצול מיטבי של המשאבים המושקעים.

מטרת המאמר הינה להציף את תחום הניהול במגזר העמותות במטרה לחשוף את בעלי העניין וממלאי התפקידים למתודולוגיות ניהול הלקוחות מעולם העסקים וליישום ב"חלקת אלוהים" שלהם.

פרולוג

מעשה בקודקוד

"גם אם התכנית שלכם היא גרנדיוזית וחשובה, אתם זקוקים לעמותה רשומה אשר תדאג להשיג תרומות לצורך מימון הפעילות, ובנוסף תשמש לכם עוגן משפטי, כספי, ענייני ביטוח ועוד".

בהכירי את הדובר, "מם", בעל רקע וניסיון רב שנים בבניית מערכים ארגוניים והפעלתם, רשמתי את ההערה אבל הקשיתי – "התכנית הרי נשענת ונתמכת על ידי שתי עמותות רשומות ומוכרות והן בעצם העוגן הפורמאלי של התכנית".

"לא הבנת", הדגיש מם – "אני מתכוון למשהו אחר – אתה זקוק לעמותה אשר תשרת רק את התכנית שלך. יש לי על המדף שתי עמותות אבל אם תרצה צריך לבחון ולהיערך בדרך אחרת".

פחות משנה לאחר מכן.

בשיחה שקיימתי עם "אלף" אחד "העוגנים" שציינתי לעיל נדהמתי לשמוע את המשפט הבא – "אני הבאתי כסף לתכנית ולכן מותר לי להחליט שההוצאות בתקציב שהגשת הינן מוגזמות, אני לא צודק?".

השבתי בחיוב ומאותו רגע הבנתי – מ"קודקוד הנשען על שני עוגנים, הפכתי לקודקוד התלוי על שני ווים". מה שקובע בחיים זה הכסף ומי מביא אותו.

ולסיום האפיזודה – גם אם יכול להיות הגיון בטעון שהשמיע, אותו "אלף", והוא נתון לוויכוח משום שהתקציב נגזר מהגדרת היעדים והתכניות להשגתם – הסגנון והדרך הפתיעו אותי.

מאפייני התעשייה

אנחנו משתמשים במושג "תעשייה" ומגזר העמותות הוא אמנם כזה. על פי פרסום "גייד סטאר" – "שנתון העמותות בישראל  2014 " עולה:

מדובר על סדר גודל של למעלה מ-40 אלף עמותות. מחזור של למעלה מ-100 מיליארד שקל. מאות אלפי עובדים וציבור גדול של מתנדבים ומקבלי שירות.

המאפיינים העיקריים שאנחנו מוצאים לנכון להציג:

• השנתון המוזכר לעיל מסווג את אוכלוסיית העמותות ל-11 תחומי פעילות. כל תחום מייצג פרופילים שונים של צרכים והתנהלות. תהיה זאת טעות להתייחס לכולן באותו סרגל מדידה, ובהתאם, לתפיסות הניהול, מבנה ארגוני, פיקוח כספי ומשפטי ועוד.
• תחום העמותות בצמיחה, גידול כמותי במספר העמותות והמועסקים, סכומי תרומות ומימון בגרף עולה. המשמעות היא שההתייחסות לפעילות העמותות מחייבת הסדרה קפדנית יותר של הרגולטור, מחד ותשומת לב רבה יותר של איכות הניהול, מאידך.
• התעשייה חשופה להשפעות, כולל ממשלתיות, ומכאן לחוסר יציבות.
• בעייתיות בניסוח מדדי הצלחה ורמת אפקטיביות של העמותות. קושי להוכיח מיומנויות ניהוליות של בעלי התפקידים.
• ישנן עמותות אשר קמו למטרה ויעוד מוגדרים אך ממשיכות לפעול גם לאחר השלמת הייעוד.
• תחום הפילנתרופיה תופס תפקיד מרכזי ו"יקר" (עובדים, משכורות, יחצ"נות ועוד)
• סוגיות ליבה הקשורות לתעשייה זאת – ההיבט המשפטי – אינן מוסדרות. ראה בהמשך.

מה אומר חוק העמותות?

במסמך משרד המשפטים מתאריך 17 אפריל 2014, סעיפים 2, 4, נאמר:

סעיף 2. חוק העמותות הקיים אינו נותן מענה לצרכים החדשים של המגזר השלישי. ההתפתחות המואצת בתחום מחייבת מענה חקיקתי שלם ומתאים.

סעיף 4. מטרתו של הצוות היא לגבש חוק מודרני שיקבע הסדרים מלאים ומפורטים ביחס לממשל תאגידי של עמותות ולהתנהלותן, יצור אבחנה בין עמותות לפי מאפייניהן, לרבות לעניין מקורות המימון שלהן והיקף פעילותן, ויעגן הסדרי פיקוח ואכיפה המותאמים לסוגים השונים של העמותות לפי מאפייניהן.

עד למועד פרסום מסמך זה תהליך החקיקה טרם הסתיים.

כשלים

לפני למעלה מתריסר שנים פנה אלי ידיד, חבר בוועד מנהל של עמותה אשר החזיקה והפעילה נכסים לטובת חבריה. זה היה מיזם עם שותפים, עמותות נוספות. "קיבלתי אסופה של מסמכים וביקשו ממני ללמוד את החומר ולגבש מסמך עם המלצות למוסדות העמותה. אני איש כספים, המשיך הידיד, אבל נדמה לי שיש כאן בעיות בתחום הניהול והארגון, ואתה טוב ממני בתחומים אלה".

על מנת לא למעול באמון שנתן בי אותו ידיד אציג בהמשך תמצית מעובדת וקצרה של מסקנותיי תוך הסרת סימני זיהוי של התחום והעמותה.

עקרי הממצאים והמשמעויות

מדובר על נכסים בעלי ערך כספי גבוה. לא נערכה בדיקה של כדאיות כלכלית לגבי עצם המיזם והמשכו. לא הייתה בקרה על ההכנסות ולא היו בקרה ומעקב שוטפים על ההתחשבנות עם השותפים.

• לא נקבעו קריטריונים לגבי השימוש בנכסים ולכן לא ברור אם הוא הוענק כדין וכראוי.
• הרבה אנשים עסקו בנושא לאורך השנים אבל – לא דאגו לתעד ולשמור את המסמכים והחשבונות ולא השתמרה "ההתמחות" הידע ההיסטורי בתחום. לא התקיים תהליך של מעקב על החלטות. החלטות שהתקבלו לא כובדו.

סיכום

• העדר ניהול מקצועי, ממוקד ושוטף של הנכסים – ובמשך שנים – הינו הסיבה העיקרית והבלעדית לפגמים אשר עלו. כאשר אין ניהול ואין יד אחראית מכוונת הרוכשת בקיאות בנושא ומסוגלת להציג בכול עת "תמונת מודיעין מעודכנת" אי אפשר ואין לצפות שמוסדות העמותה יקבלו את ההחלטות הנכונות. זאת הסיבה ל"זיג-זג" בהחלטות מוסדות העמותה לאורך השנים.
• קיים חשש שהעמותה הפסידה ו\או לא הפיקה את ההכנסות האפשריות מן הנכסים הללו.
• ההכנסות שהתקבלו מהנכסים הופנו לחשבון הכללי של העמותה. זאת שאלה מרכזית ברמה העקרונית המחייבת התייחסות לעתיד.

אפילוג

"מעשה בקודקוד" המסופר בפרולוג מציג את שלושת הגורמים המשפיעים על תהליכי הניהול בעולם העמותות – קודקוד הכסף (המימון), קודקוד הניהול וקודקוד הייעוד, האידיאולוגיה והלקוחות. למען הדיוק צריך להוסיף קודקוד רביעי – חוק העמותות.

לסיכום

• המדינה מודעת לכך שהחוק העוסק בעמותות איננו מוסדר. תהליך החקיקה נגרר על פני שנים בדיוני "שולחן עגול" וכו'.
• המדינה מתייחסת למגזר הזה ככלי למטרות הפרטה ומשרדי ממשלה (משרד החינוך הינו דוגמא מובהקת לכך) מעבירים נתחי עבודה למיקור חוץ באמצעות עמותות וכסף רב זורם למגזר*.
• בהכללה, במקרים רבים, יתגלו תופעות של כשלים בתפקוד ובאפקטיביות של העמותות. יש הטוענים למעשים על גבול החוק, או מעבר לו, אך אין ענייננו בסוגיה זאת.
• התחום, והבעייתיות הנלווית, זוכים לכיסוי נרחב בתקשורת ובעבודות מחקר**.
• ושלוש נקודות אור:
  • בשנים האחרונות קמו עמותות ששמו לעצמן מטרה לייעץ, לכוון ולתמוך בעמותות כדי לשפר את תהליכי הניהול ותפקוד בעלי התפקידים. עמותה בולטת "שיתופים".
  • קרנות ויזמים עסקיים הקימו פלטפורמות פילנתרופיות שמטרתן להשקיע ב"מיזמים חברתיים" אשר אחד התנאים להענקת מימון והקצאת משאבים – ניהול על פי מתודולוגיה עסקית מתקדמת – קרן TANDEM  , קרן "דואליס".
  • ליוזמה זאת הצטרפו\מצטרפים משרדי הכלכלה והאוצר.

מקורות

1 (*): תחקיר משרד החינוך בע"מ: כך מקבלים מאות גופים פרטיים כ-11 מיליארד שקל". "הארץ" 5 אוקטובר 2014

2 (**): מומלץ לקרוא את המחקר: "ניהול המשפיע על שיפור הביצועים במגזר השלישי". רונית עמית, מיכאל קריינדלר. באתר "שיתופים."