הקדמה
פסח עבר, אולם פרשת יציאת מצריים טומנת בחובה סוגייות רבות שאינן תלויות בעונות השנה והחגים. פרשת המרגלים שתחילתה בעשרת המכות, המשכה בעשרת הדברות וסיומה בכיבוש ארץ כנען על ידי יהושע בן נון. באמצע יש לנו "טיול" בן ארבעים שנה במדבריות שסביב כנען במגמת המתנה למותו של דור העבדים, אשר נכשל גם בפרשת המרגלים, כל הסיפור מתועד בספרי התורה ובתוך כך פרשת המרגלים בספר במדבר פרק י"ג
גם האתאיסטים לא יוכלו להתעלם מהעובדות ההיסטוריות שאינן שנויות במחלוקת ובפרק זה יש לנו תהליך מודיעיני מוגדר ומסודר. למיטב ידיעתנו, זהו האירוע הראשון של יישום התהליך המודיעיני, הלכה למעשה, הקיים בתיעוד היסטורי.
היישום בתיעוד הוא ממלכתי – המודיעין בשרות צרכים צבאיים – אך המסמך עוסק גם באנלוגיה של מודיעין לעסקים.
כדי שלא לעייף את הקורא, אנו נמנעים מציטוט, אולם הפרק מונגש לכם בקישור בפיסקה הראשונה.
מבנה התהליך המודיעיני הגנרי המוכר היום הוא:
- הגדרת יעוד / משימה.
- תכנון האיסוף והגדרת המידע הדרוש.
- איסוף.
- דיווח.
- עיבוד.
- מחקר והערכה.
- הפצה.
- החלטה אופרטיבית.
הבה נראה כיצד מומש התהליך המודיעיני ב"פרשת המרגלים".
הגדרת המשימה
הגדרת היעד או המשימה היא פררוגטיבה של הגורם הבכיר בהירארכיה. במקרה שלפנינו ההוראה באה מאלוהים ובאנלוגיה למושגים בני ימינו, מן הדרג הבכיר ביותר- ראש הממשלה, הקברניט. בהקשר של עולם העסקים – מיו'ר הדירקטוריון המייצג את הבעלים. זאת ועוד, באירוע זה מוכתבים מהדרג הבכיר גם חלק מפרטי השיטה. מי יבצעו את המשימה? אחד מכל שבט ובסך הכל 12 מרגלים.
תכנון האיסוף והגדרת המידע הדרוש
הכתוב מונה בשמותיהם את שנים עשר השליחים בחתך שבטי. משה ציוות אותם בצמדים ושלח אותם לתור את הארץ.
פרק יג' רחוק מלשמש דוגמא לפקודת מבצע – הוא אינו מפרט כוחות ומשימות וגם לא מציין את היעדים הגיאוגרפיים אשר הוטלו על כל צוות אבל ניתן להבין מהכתוב שהם נדרשו לכסות את כל המרחב הגיאוגרפי.
הגדרת המידע הדרוש ופירוטו
לפנינו דוגמא מאלפת של ניסוח ציון המידע הדרוש, גם אם מאד בצורה פשוטה: "לתור את הארץ", "וראיתם את הארץ", "ומה הארץ", "ואת העם", "ומה הערים", "ולקחתם מפרי הארץ", "החזק הוא הרפה", "המעט הוא אם רב", "הטובה הוא אם רעה", "הבמחנים אם במבצרים", "השמנה אם רזה", "היש בה עץ אם אין".
פרשנות מקצועית לכתוב
מהימנות, דיוק והטיות בדיווח הינם כשלים מוכרים ולכן ראויים לציון הגישה והשיטה לבניית התדרוך לשליחים:
- זהו תדרוך מאוד תמציתי וממוקד – הארץ, העם, הערים.
- כדי שיוכל לקבל מידע אמין ומדויק הוא מכתיב "שאלות סגורות" בשיטה דיכוטומית – רפה-חזק, מעט-רב, טוב-רע, שמן-רזה, וכו').
- הוא מבקש לקבל הוכחות לביצוע המשימה – "ולקחתם מפרי הארץ".
- להזכיר שוב, הצוותים הוכנו בצמדים – דרך נוספת להתמודד עם פרשנויות סותרות, נטיות לב והטיות בדיווח, שכחה וכו'.
האיסוף
במהלך הפעולה הופעלו שיטות האיסוף הבאות:
- איסוף חזותי – דיווח ממראה עיניים.
- איסוף גלוי – הבאת עדויות גלויות מן השטח.
- איסוף ממקורות אנוש – איסוף מידע מאינטראקציה ושיחות עם אנשי המקום.
- על האיסוף ממקורות אנוש אפשר ללמוד מן ההתחככות שהייתה – לפחות לחלק מהם – עם אוכלוסיית הארץ. זאת אנו למדים בגלל שחלק מפריטי המידע המדווחים היו ניתנים להשגה רק משיחות עם בני המקום. למשל, זיהוי תושבי הארץ מול אזורי מגורים – "עמלק יושב בארץ הנגב".
הדיווח
כל ההטיות הקלאסיות המוכרות בימינו בסוגיית הדיווח המודיעיני מופיעות בפרק זה.
- דיווח חסר.
- הטיות בדיווח – כל תושבי הארץ "אנשי מידות"…"נפילים".
- ויכוח וסתירות לגבי הנתונים בין מדווחים שונים (ראה עמדת יהושע בן-נון וכלב בן-יפונה אשר מנוגדת לעמדת מדווחים אחרים)
- ערוב בין מידע, עובדות והערכות – "לא נוכל לעלות על העם כי חזק הוא ממנו".
- השפעה של נטיות לב על הערכת מצב – "הארץ אוכלת יושביה".
- משקלו של מידע "קשה" ("פרי הארץ") בהערכה המסכמת – יש תמימות דעים שזו "ארץ זבת חלב ודבש".
העמדת תוצאות האיסוף (הדיווח) מול הגדרת המשימה והגדרת המידע הדרוש מעלה את הממצאים הבאים:
- המשימה הכללית – בוצעה.
- נושאי העניין – בוצע.
- מודיעין השטח – מיקום אתרים ושבטים – מדווח כראוי.
- פרטי המידע הדרוש – כאן יש "סלט" גדול ומופיעות ההטיות המוזכרות לעיל.
עיבוד ומחקר והערכה
תורת המודיעין גורסת שהאיסוף והמחקר הינן שתי דיסציפלינות מקצועיות שונות בתכלית. יצירת תהליך בו מתקיימת מערכת של איזונים ובלמים, תהליך של "היפכא מסתברא" בין שתי הדיסציפלינות הללו יכולה להפרות, לטייב ולשפר את המוצר המודיעיני בכללותו.
ב"פרשת המרגלים" בספר במדבר התפישה הזו כשלה. האנשים אשר יצאו לתור את הארץ הונחו להביא מידע ונתונים. את העיבוד, המחקר, ההערכה וההמלצות היו צריכים לגבש אחרים – הקברניטים, במקרה זה. על חטאם שילמו 10 מתוך 12 המרגלים במיתה משום ש"הלינו" ומרדו בממסד.
לסיכום הפרק – העיבוד, המחקר וההערכה לא התקיימו באירוע זה בצורה מובנית וראויה.
הפצה
הפצת מידע – חומר גולמי, חומר מעובד ואחר – הינה תורה בפני עצמה. היא עונה על הצורך של Knowledge Sharing, מחד ומידור על מקורות ומידע, מאידך.
במציאות של תקופת המקרא צורך זה לא היה קיים משום ש"ותשא כל העדה ויתנו את קולם" (שם, פרק יד', פסוק א'). כאשר הציבור שותף וחשוף לתהליך – מנהיגי העדה לא יכולים לקבל החלטה בתנאים סטריליים.
החלטה אופרטיבית
מנכ"ל יכול שיהיה ברשותו כל המידע הדרוש כדי להתמודד במכרז, אך החלטתו תהיה לוותר – אם, למשל, הוא מגיע למסקנה שלא יוכל "לשווק את הסחורה".
כך גם באירוע שלפנינו: מן הרגע שמסתבר שאין כאן עם הבשל למשימה בשל התבוסתנות שהצליחו לפזר המרגלים, הריבון מקבל החלטה אופרטיבית על דחייה ושולח את בני ישראל, "סביב", לטיול בן 40 שנה במהלכו ימוגו התבוסתנים ויוכשר דור של לוחמים.