מפרדיגמה היררכית לפרדיגמה רשתית (1)
עולם הניהול המסורתי מתבסס על ארגון היררכי שמשמעותו, מתן סמכות לנושא באחריות, ותקשורת מוגבלת בערוצים מוגדרים. בעולם הניהול המודרני יש רשתות תקשורת שהופכות את הארגונים, למבוזרים, פתוחים, גמישים ותקשורת בלתי מוגבלת. פוטנציאל רב להגברת האפקטיביות וליכולת התחדשות בעקבות זרימה מהירה של המידע.
הטכנולוגיה גרמה לכך שנכסי הידע של הארגון אינם פיזיים כפי שהיו בעבר, ומרבית הפעילות הארגונית שנעשתה דרך אינטגרציה אופקית הוחלפה באינטגרציה רב ממדית (וירטואלית).
האסטרטגיה העסקית שפעלה מלמעלה למטה הופכת לפעולה מלמטה כלפי מעלה והעובדים הופכים להיות מועסקים או סוכנים עצמאיים. מוצרים חדשים דורשים בריתות חדשות בתוך החברה ומחוצה לה. כתוצאה מכך עסקים מקומיים יכולים להפוך בהדרגה לגלובליים.
המתנגדים לשינוי עלולים להידחק לשוליים.
את "הרשתיות" אפשר להגדיר באופן הבא: " הרשתיות הינה תשתית קבועה שבתוכה יכולות להיווצר משימות, צרכים ופתרונות שאין לנו יכולת לצפות אותם בשלב התכנון והם נוצרים כשגרה, כתוצאה מהפעולה המשותפת בין שחקנים שונים. תוצר הלוואי של יצירת שכבה רשתית חדשה הינו, שינויים לא צפויים ושינויים במעגלים נוספים".
עידן זה יוצר מספר בעיות במאפייני התפקוד של "הסדר הניהולי המסורתי".
אנחנו בעיצומה של התהוות חדשה, האמור בהקדמה והפרוט בהמשך מתאר, הווה ועתיד, באותו טקסט ובאותה נשימה. יש ארגונים אשר האמור טרם הגיע לפתחם ויש ארגונים שמתמודדים עם ההשלכות של הקדמה הטכנולוגית. העתיד יוכיח אם התחזיות תתממשנה ובאיזה אופן.
מפרדיגמה היררכית לפרדיגמה רשתית
בעידן של מהפכות חברתיות, כלכליות ופוליטיות שמונע על ידי רשתות חברתיות, הקו המחבר בין כולן הוא תנועה מפרדיגמה היררכית לפרדיגמה רשתית.
בפרדיגמה הרשתית, כל אדם, מקבל ומוסר ידע בו זמנית בתנועה רב כיוונית. האינטרס המרכזי של כל פרט הוא להביע את עצמו באמצעות יצירה והוא עושה זאת ע"י שיתוף פעולה עם חברים אחרים ברשת. בבסיס הפרדיגמה הרשתית עומדת התפיסה שכאשר אני גם מקבל וגם נותן, אני רואה בכל אחד מחברי הקבוצה הזדמנות והקבוצה רואה בי חבר בעל ערך ייחודי.
הפרדיגמה הרשתית השפיעה באופן משמעותי בעיקר על ממד הזמן. משך הזמן הנדרש לביצוע תהליכים ופעולות צומצם באופן ניכר. הרשת מקבלת כמות עצומה של אינפורמציה ויודעת לסנכרן ולקבל החלטות לפי אלגוריתמים קבועים מראש.
המעבר מפרדיגמה היררכית לפרדיגמה רשתית, מעודד מעבר ממבנה ארגוני קשיח והיררכי למבנה של ארגון שטוח וגמיש המאופיין בביזור, בצמצום ההיררכיה הארגונית ובשינוי מהותי של בעלי תפקידים מובילים. מאפיינים אלה מתבטאים בחיבורים ובקשרים שבתוך הארגון פנימה ובין הארגונים בינם לבין עצמם.
השפעת המציאות הרשתית על תפיסת הניהול ההיררכית
שיתוף ולא שליטה – בעידן של אתרים משותפים ויישומי רשת המנצלים את "חוכמת ההמונים" מעניק האינטרנט לראשונה דפוס תקשורת של רבים מול רבים. המדיה החברתית אינה רק מקור לנתונים היא מאפשרת לכל אחד לשתף פעולה, לשוחח ולתאם. תובנה זו מהווה את הבסיס למעבר ממנגנוני שליטה בידע, ליצירת ידע חדש באמצעות שיח רשתי משתף. מנגנונים ותהליכים אשר עסקו בבקרה, בשליטה, בריכוזיות ובמידור מצטמצמים לטובת מבנה מבוזר המעודד קישוריות, שיתוף ופתיחות.
כאוס וחדשנות – רשתות נמצאות במצב תמידי של כאוס[1], היעדר תכנון ופיקוח מרכזיים יוצר מערכת הנוטה לחולל תנודתיות מתמדת. הרשת הינה דינמית ומאפשרת אינטראקציה חופשית בין משתמשים, ללא סדר, ללא כללי התערבות או פיקוח. נהפוך הוא, במרחב הרשתי – אי הסדר הוא הסדר והכאוס הוא כר פורה לחידושים טכנולוגים. התנודתיות שמכתיבה חוסר היציבות מייצרת חדשנות. כאוס וקידמה קשורים בזיקה הדדית בלתי ניתנת להתרה, והקדמה היא תוצר של שינוי ושיבוש תמידיים המהווים את המנוע של הצמיחה הרשתית. באופן פרדוקסאלי המושג כאוס שבמקורו הוא מושג שלילי המזוהה עם הרס הופך בחסות המציאות הרשתית למושג חיובי המזוהה עם בנייה וצמיחה.
הפרט והקבוצה – שיטת העבודה בארגון ההיררכי בנויה על הפרט בתוך הקבוצה. בארגון הרשתי שיטת העבודה הינה בקבוצות, לעיתים אף קבוצות גדולות. ההנחה הבסיסית העומדת ביסודה של השיטה היא שהידע והיכולות להובלה ויישום של שינויים מצויים בקרב חברי הארגון כולו.
תכנון – מהירות, רציפות, כושר חשיבה ועיבוד משותפים ותכנון מרחוק – תהליכי התכנון יכולים להיות זריזים ורציפים יותר. שיתוף התמונה לכל גורמי הפעולה הרלבנטיים ושימוש במרחבים משותפים ברשת על ידי קהילות ידע של בעלי עניין משותף מאזורים שונים בארגון יוצרים כושר חשיבה ועיבוד משותפים, שאינם מחייבים נוכחות השותפים סביב "שולחן" אחד..
תרבות ארגונית – המעבר לפרדיגמה רשתית מחייב התאמת התרבות הארגונית והניהולית ושינוי תפיסות היסוד, שבמשמעותה מעבר לארכיטקטורת מידע שטוחה, אמוץ שוויוניות בנגישות למידע, עידוד ספונטאניות וגמישות של המשאב האנושי.
נדרשת תפיסה שונה של התרבות הניהולית.
השפעת הקדמה הטכנולוגית על מאפייני הזירה העסקית
- ממד הזמן – קצב השינויים גבוה מתמיד והוא ישפיע על כל התהליכים הארגוניים.
- גלובליזציה – כל העולם זירה. שינויים סביבתיים, תכופים ובלתי צפויים משפיעים על כולם.
- יחסי מתחרה-שותף – היעדים מחליפים צורה. מתחרה הופך לשותף, ספק הופך למתחרה, לקוח הופך למתחרה ועוד היד נטויה.
- עולם ללא סודות[2] – המידע זמין ונגיש, מתפשט מהר יותר. גידול בכמויות ובאיכות המידע – מחייב סינון, מיון וטיפול. החסם האנושי – ממשק טכנולוגיית המידע והגורם האנושי – מה עושים עם המידע, איך מבינים אותו וכו'. מנגד, מאפיין זה מגדיל את פוטנציאל "השיתוף" והתועלת לפרט ולארגון.
טכנולוגיה – חידושים תכופים ואין פתרון אופטימאלי,
- סייבר – עבריינות ברשת, מאיימת ומתפתחת.
הגדרת תפקידו של המנהל בעידן הרשתי
תפקיד המנהל השתנה. תפקידו החדש הוא לעודד צוותים היודעים והרוצים לבצע את העבודה בשיטות של ניהול עצמי וארגון עצמי ולפתח סביבה מידבקת, על ידי יצירת קישור דינמי ומתן "חופש פעולה".
התהליכים הללו הינם בהתהוות. גופים וארגונים גדולים ומוכרים עוברים את התהליכים, כבר שנים ("סיסקו", "גוגל"), לגבי ארגונים אחרים, העתיד איננו ברור.
אוטומטיזציה של תהליכי קבלת החלטות
האם אנחנו בדרך למערכות אוטומטיות המקבלות את המידע הרלוונטי, מנתחות ומחליטות מה לעשות? כנראה שזה כבר קורה בתהליכים מסוימים אשר אפשר לבנות בהם אלגוריתם (מודלים / תבניות) ממוחשב. אנחנו בספק אם אפשר יהיה ללכת הרבה יותר רחוק, לפני שתהיה התייחסות למספר סוגיות:
- חלק מהיכולות הטכנולוגיות עדיין טעונות הוכחת התכנות (אינטליגנציה מלאכותית).
- צריך לשמר את היכולת להתערבות גורם אנושי בפריצות הדרך הטכנולוגיות.
- טרם פותחו הכלים לאופטימיזציה של בחירה וסינון של המידע הרלוונטי בלבד.
- ברמת התהליכים והבקרות תידרש מתודולוגיה של טיפול בחריגים, סיכונים במקרה קריסה, תקלה, חדירה.
- כדי שהקדמה הטכנולוגית תיטמע במערכות אנושיות, של בני אדם, צריכה להתפתח מהפכה של ממש בתרבות הארגונית, התרבות הניהולית והללו לא משתנים מהיום למחר.
לסיכום
הטכנולוגיות מאפשרות להגדיל את היכולת האנושית והארגונית, להעצים את הזמינות של אנשים זה לזה, על ידי ייעול תהליכי עבודה על ידי חשיפה טובה יותר לנתונים ולמידע. המערכות הטכנולוגיות לא תשננה את התופעות הכרוכות באי-וודאות. לכן יהיה צורך גם בעולם הרשתי "לצאת לאסוף מידע". מרוב התלהבות אסור לזנוח את הממד והגורם האנושי – עוד יהיה צורך ללמוד את הממשק בין המערכות הטכנולוגיות לגורם האנושי.
העידן הרשתי טומן בחובו גם סיכונים: ביטחון מידע, הצפת מידע, פגיעה באיתנות הניהול וקבלת ההחלטות, יציבות הרשת, הפתעות בתחום הטכנולוגי ועוד…
[1] הסבר על "תורת הכאוס" ראה בוויקיפדיה.
[2] המתעניינים בנושא מוזמנים לקרוא את ספרו של ניב אחיטוב "עולם ללא סודות" על חברת המידע הפתוח
*_טכסטים מתוך "בין הקטבים", הוצאת "מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית". גיליון 5