בתאריך 7 פברואר התבשרנו על הדחת מנכ"ל "טבע", ארז ויגודמן. לפי התקשורת הנימוקים להחלטה הם כישלונות ניהוליים ואובדן אמון השוק אשר בא לידי ביטוי בנפילת המניה.
בחרנו לעסוק ב"טבע" משום שהתקשורת והציבור עוסקים במצבה של החברה, עתידה, העניינים הפרסונאליים והסיבות שמעל פני השטח, ופחות בסיבות העומק, בשרשי הבעיה. יש והיו ב"טבע" טעויות של בעלי התפקידים אך היו ונותרו, לדעתנו, בעיות מבניות ותהליכיות.
אם סיבות השורש לא יפתרו, הדרך לפיטורי המנכ"ל הבא כבר סלולה.
התפיסה
בתחקירי אירועים, הנטייה הטבעית הינה לנתח את האירוע ולאחר מכן לחפש את "הרעים" האשמים ואת "הטובים", אם ישנם כאלה. לא ממשיכים לבדוק הלאה, אל רבדים עמוקים יותר – האם לא נפלו פגמים במבנה ובתהליכי העבודה.
מאחר ואנחנו קרובים מדי להתפטרות המנכ"ל ארז ויגודמן, לא נעסוק בהיבטים אישיים או פיננסיים, אלא בשלושה תהליכים עיקריים:
- הערכת סיכונים לקויה או לא קיימת.
- כשל בתהליכי רכש חברות
- יחסי דירקטוריון עם ההנהלה ובתוך כך בעיקר: בחירת ותחלופת מנהלים, איזונים ובלמים בתהליך קבלת החלטות, בקרה ופיקוח.
המידע
כשמסננים מהכתבות הרבות שפורסמו בעיתונות הכתובה את ההגיגים, הדעות והפרשנויות מצטיירת תמונת מצב עובדתית ממנה ניתן להסיק שחברת "טבע" הגיעה עד הלום בשל:
רכישת חברות
ניסיון כושל להשתלטות על "מיילן" באפריל 2015, שהשאיר את "טבע" עם מניות "מיילן" בשווי 1.65 מיליארד דולר, אשר התכווצו מאז בעשרות אחוזים בשל המשבר בענף הפארמה.
- רכישת "אקטביס" ביולי 2015. העסקה נסגרה במהירות שיא בסכום אסטרונומי 40.5 מיליארד דולר, במימון חלקי קטן ממקורות כספיים של "טבע" בתוספת מינוף גדול.
- רכישת "רימסה" המכסיקנית בספטמבר 2015. העסקה בעלות של 2.3 מיליארד דולר נחתמה לאחר בדיקת נאותות חפוזה ורשלנית, שבסיומה "נתקעת" חברת "טבע" עם מפעל תרופות שאינו מייצר וחוסר יכולת להשתמש בקניין הרוחני שלו.
זעזועים פרסונאליים בצמרת
- שלושה מנכ"לים תוך פחות מחמש שנים. בשנת 2012 מונה כמנכ"ל ג'רמי לוין. הוא פוטר אחרי שנה וחצי בשנת 2013. מאוקטובר 2013 ועד פברואר 2014 שימש מנהל הכספים של "טבע" אייל דשא כמנכ"ל זמני. בפברואר 2014 מונה ארז ויגודמן. אלו "טלטלות ניהוליות" משמעותיות.
- בדצמבר 2016 מתפטר מנכ"ל החטיבה הגנרית, סיגורדור אולפסון, האיש לקח אחריות על כישלון העסקה המכסיקנית.
- גם בהרכב הדירקטוריון חלו שינויים – צמצום המספר ושינויים בהרכב האישי. רק מנהל הכספים, אייל דשא נשאר במקומו.
תרבות ארגונית
משרד המשפטים האמריקאי מקיים חקירה בנוגע להפרות של החוק למניעת שחיתות במדינות זרות. המדובר בהפרות של החוק בין השנים 2007-2013 ב-3 מדינות: רוסיה, אוקראינה ומקסיקו. תשלום שוחד לקידום מכירות של מוצרי "טבע".
נכון למועד כתיבת מסמך זה יש ניסיון להגיע להסכם עם הרשויות האמריקאיות על תשלום קנס בגובה כחצי מיליארד דולר.
והיכן הבושה, המוניטין והתדמית.
דיון
הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה בחברת "טבע" אינם מונחים מול עינינו. אין לנו גם הידע המקצועי המגוון הנדרש לשפוט את המכלול. אנחנו רוצים להישאר במגרש "הביתי" שלנו: מיומנויות ניהול – ארגון, ניהול ותהליכי עבודה.
אנחנו מציעים להעמיד את סדרת האירועים המתוארת לעיל על ציר לוח השנה ולהציג שאלה טכנית לכאורה – האם תאגיד "טבע" היה ערוך ליזום, לתכנן ולנהל נפח כזה של פעולות, במגוון דיסציפלינות ובתקופה קצרה יחסית?
האם הדירקטוריון התווה יעדים לטווח ארוך? אנחנו היינו עונים בשלילה, וודאי לפי מבחן התוצאות.
היכן היו מערכות האיזונים והבלמים כאשר דנו בפרויקטים הגרנדיוזיים האלה?
האם הכשל היה בהחלטה, או בביצוע?
הרי ידעו על המינוף כאשר רכשו את "אקטביס", האם לא היה פרקליט השטן בחדר כדי להזהיר. שמא היה ולא הקשיבו לו?
האם איש לא התריע שהאוניה חורקת? הרי הנפילות לא התחילו ביום אחד? ואת הסימנים המעידים להתקרבותה של סופה ידעו טוב מכל אחד אחר.
וברקע ביקורת על העדר אסטרטגיה. "טבע" השליכה את יהבה על תחום ה"גנריקה" במקום להשקיע גם בפיתוח "תרופות מקור".
הטענה, "טבע" הקפיאה את החדשנות והתבסמו מן הרווחים ממכירת תרופות גנריות.
למתעניינים מומלץ לקרוא את ביקורתו של בני לנדא בנושא.
המסקנה – שלושה תהליכים קריטיים נכשלו (קרסו בלשון חריפה יותר).
הראשון, תהליך רכישות ומיזוגים.
השני, הערכת נזקים ומערכות בקרה ופיקוח.
השלישי, תפיסת האחריות של הדירקטוריון והעומד בראשו, תהליך קבלת החלטות בדגש על איוש משרות בכירות ותרבות ארגונית במישור הבכיר ביותר – יחסי גומלין הנהלה דירקטוריון.
האמור לעיל יכול להסביר, גם, את ה"לקונה" בהגדרת יעדים ארוכי טווח.
סיכום
"הטלטלה בטבע – כישלונות ניהוליים?". אנחנו מעדיפים להגדיר זאת "כשל מערכתי". אלו לא כישלונות בדידים אשר הביאו את "טבע" לאן שהגיעה, זאת קריסה מערכתית של התהליכים הקריטיים.
באחת הכתבות בעיתון "גלובס" מופיעה התבטאות, חוות דעת של אנליסטים, "….חברת טבע איבדה השליטה בפעילותה…..". אנחנו מזדהים עם אמירה זאת.
טועים החושבים שמינוי מנכ"ל יפתור את הבעיה. חברת "טבע" זקוקה לבדק בית, בתקווה שזה לא מאוחר מדי. את המחיר צריכים לשלם בכירים נוספים.
מקורות: כלכליסט 9 ינואר 2017. גלובס 7 פברואר 2017. ויקיפדיה.