"סימנים מעידים לשינויים בעולם העסקים. המקרה של חברת "מגה"

הקדמה

במהלך השנים האחרונות החלו "חריקות" בהתנהלות העסקית של רשת "מגה". "חריקות" ששיאן היה פירוק הרשת. תהליך הפרוק של רשת "מגה" עבר שתי תחנות: ביולי 2015 היא הכריזה על "חדלות פירעון" ונכנסה לתהליך של הסדר עם הנושים. התחנה האחרונה הייתה בינואר 2016 כאשר פנתה לבית המשפט ובקשה "הקפאת הליכים",

החברה הציגה לבית המשפט את רשימת החובות הבאה: 477 מיליון שקלים לספקים. 494 מיליון לבנקים. 257 מיליון שקלים לבעלי השליטה.

ב"מגה" טענו שהספקים הובילו לקריסה. ויש שטענו על "חוסר אמון" בהנהלת הרשת.

לאור העובדה שקריסה זו באה כעשר שנים לאחר קריסת רשת "קלאב מארקט" החלטנו לבחון האם קריסת רשת "מגה" הייתה בגדר הפתעה או שהיו לכך רמזים בתקופה קודמת, למרות שיש הבדל משמעותי בין המבנה המשפטי של שני הארגונים. חברת האם של "מגה" היא "אלון ריבוע כחול" אשר לה פעילויות עסקיות ענפות נוספות. הבעלים של "אלון הריבוע הכחול" נמצאת בידי שותפות של שרגא בירן ודוד וייסמן, התנועה הקיבוצית והציבור.

מבנה מורכב המקשה על המעקב? רק לכאורה. היתרון במבנה כזה הוא בהזדמנויות שהוא מקנה למתעניין ולחשיפה של מידע ולאירועים חריגים.

לצורך הבחינה השתמשנו במתודולוגיה של בדיקת אינפורמציה גלויה שהתפרסמה בתקשורת.

"מגה" הובילה במרכזי הערים וקרסה בגלל חמדנות……בעלי השליטה השיתו על "מגה" את הפסדי "עדן טבע מרקט", השכירו ל"מגה" נכסים שלהם במחיר מופקע, שימשו כדירקטורים כפולים וגזרו דיבידנדים שמנים" – מתוך דו"ח שהגישו נאמני הרשת לבית המשפט. Ynet 4/2/

האם זרקורים אדומים אלה נתמכו במידע גלוי לכל, במרוצת השנים שלפני 2015?

התשובה חיובית. היו סימנים מעידים גלויים, מקצתם מובאים כלשונם בהמשך.

סימנים מעידים

• עיון בדוחות רווח והפסד השנתיים של חברת האם "אלון רבוע הכחול" המופיעים באתר BIZportal מגלה שהחל משנת הכספים 2013 ישנה ירידה מתמדת בכל מרכיבי הדוחות – ירידה בהכנסות, ברווח התפעולי, ברווח לפני מס וברווח הנקי – יותר נכון הפסד נקי. כותרת הלקוחה מעיתון "גלובס" ממאי 2012 מסבירה "קריסה ברווח התפעולי של "מגה" העבירה את "אלון רבוע כחול" להפסד".
• אותו מאמר ב"גלובס" מפרט במונחים מספריים את מימדי השחיקה ומוסיף שהנהלת הרשת החליטה לצמצם 50 משרות במטה ו-300 בחנויות. כמו כן החליטו לסגור 10 חנויות מפסידות.
• על המשך המגמה אפשר לקרוא ב"כלכליסט" מתאריך 30 מרס 2014 ובו סיכומים לגבי 2013 – "צניחה של 52% ברווח התפעולי וירידה בהכנסות 3.5% ".
• את המחצית הראשונה של 2014 מסיימת "מגה" עם הפסד של 15.9 מיליון שקלים ו"הרווח התפעולי קרס". "גלובס" 28 אוגוסט 2014.

מעבר לאינדיקטורים המספריים המצביעים על הניהול העסקי של הרשת ותוצאותיו ראוי, במקרים כאלה לשים לב להתנהלות, "לכאורה לא רלוונטית", אך למעשה בעלת משקל מכריע:

• חלוקת דיווידנדים

על חלוקת דיווידנדים בהקשר לקריסת "מגה" התייחסו הנאמנים בינואר 2016. האם היו התייחסויות לנקודה זאת בשנים קודמות?
בעיתון "גלובס" מתאריך 26 נובמבר 2013 מופיעה ידיעה על כך ש"רבוע הכחול" חילקה כ- 2 מיליארד שקלים דיווידנדים מאז יוני 2003". זאת כאשר "מניית החברה הניבה תשואה שלילית מתואמת דיווידנד של כ-12%".

בתאריך 1 יולי 2015 מדווח "גלובס" בכותרת "אלון משכה מ"מגה" דיווידנד ענק בזמן ההפסדים".

לסיכום – נעשו קומבינות חשבונאיות כדי לחלק דיווידנדים לבעלי השליטה למרות מצב פיננסי ועסקי אשר איננו מצדיק זאת.

• הפחתה בתווי קנייה

הפחתת ערכם של תווי קניה הנמצאים בידי הציבור היה מהלך אותו הפעילו גם בעלי "קלאבמרקט". זאת כנראה דרך קלה של עסקים במצוקה. "בקשה לאישור ייצוגית נגד "מגה" בשל הפחתה בתווי הקנייה" זאת הייתה הכותרת של מאמר בעיתון "כלכליסט" בתאריך 16 ינואר 2014 ובו פרטים על "התרגיל" של הנהלת "מגה".

• הכוונה למכור את השליטה לקרן השקעות זרה

מותר, סביר והגיוני שאיש עסקים במעמד של בעל שליטה, יפעל לבצע מהלכים אשר ימקסמו את העסק שלו, או את חשבון הבנק שלו. מהלך כזה יכול להיעשות במסגרת של שיתופי פעולה עם עסקים אחרים, מיזוגים ורכישות, או מכירה ויציאה מן השוק. במקרה כזה אין מדובר במקסום העסק אלא ניצול קונסטלציה לרווח או מניעת הפסד אישי.

"דודי ויסמן במשא ומתן למכירת עד 40% מרשת "מגה" כותרת של מאמר ב Ynet מתאריך 17 נובמבר 2013. המאמר מצטט ידיעות שהתפרסמו ב"כלכליסט" ובו מידע רב על נפתולי משא ומתן אשר בסופו של דבר לא הבשיל לכלל מהלך קונקרטי.

• הסכסוך וויסמן בירן

האם סכסוך בין בעלי שליטה הינו סימן מעיד אשר יש להתחשב בו? על הסכסוך המתמשך בין שרגא בירן לדודי ויסמן היה כיסוי תקשורתי נרחב ולעיתים בעל גוון צהוב. אם אתה מושקע בארגון או יש לך עניין בו ראוי שמידת היציבות ואיכות הניהול יהיו נר לרגליך ולכן סכסוכים בצמרת הינם בהחלט סימן מעיד אשר מחייב מעקב.

 סיכום

מסמך זה עוסק ב"סימנים מעידים" לקריסת חברות ומוטב שנסתפק בזווית זאת בלבד.

כאשר אדם או ארגון משקיע את כספו או נכסיו מצופה ממנו שיעמוד על המשמר כדי לוודא שהוא איננו נקלע להרפתקה המסכנת את השקעתו. במונחים של ספק-לקוח, כאשר אתה מספק סחורה ללקוח, טוב תעשה אם תוכל להעריך את סיכויך לקבל את התמורה המגיעה לך. בדיקת היכולת הפיננסית של בעל החוב שלך צריכה להימצא בארגז הכלים העסקי. זהו הכלל הראשון והפשוט דווקא, מה עושים עם המידע, מסובך יותר, אבל זה בא רק לאחר השלב הראשון.

הסימנים המעידים שהוצגו לעיל יחד עם החוויה האישית של כל ספק: הארכת מספר ימי תשלום, פיגור בתשלום חשבוניות, דרישת הנחות חריגות ועוד, אמורים להדליק אצל כל ספק שורת מנורות אדומות.

בפרשת "מגה", היו סימנים מעידים לרוב. השאלה היא מי היה ער לאן זה הולך להגיע. לדעתנו, נוכח ריבוי הסימנים המעידים יחד עם החוויה האישית של בעלי החוב, צריך היה לצפות לסיום שונה.