השפעת הקדמה הטכנולוגית על התרבות הניהולית"

מתרבות ניהולית מסורתית לתרבות ניהולית מתקדמת

העולם משתנה ללא הרף והקדמה הטכנולוגית גורמת לשינויים בתרבות הניהולית. התרבות הניהולית המסורתית מפנה אט אט מקומה לתרבות ניהולית מתקדמת.

מהם הגורמים המשפיעים על השתנות התרבות הניהולית? מתברר שיש לא מעט גורמים כאלה והם יסקרו בהמשך בקצרה.

הגורמים המשפיעים

 מימד הזמן

במחצית העשור הראשון של המאה הנוכחית השתתפתי ביום עיון בו הופיע, בין היתר, סמנכ"ל המו"פ של חברת "אלאופ". על שקף ובו שני תרשימי זרימה מקבילים הוא הציג את המודל והבעייתיות של תהליך הפיתוח הטכנולוגי של מוצרים צבאיים (על ציר אחד) מול אי הוודאות והמציאות המשתנה הגורמים לשינויים תכופים של הדרישות המבצעיות, פריצות דרך טכנולוגיות של מתחרים ועוד (על הציר השני).

המסר ברור. קיים מרוץ בלתי פוסק בין הצרכים המשתנים לבין קבועי הזמן של הפיתוח הטכנולוגי.

בשוק האזרחי המגמה הזאת הפוכה, הקדמה הטכנולוגית "שועטת קדימה" ומעמידה אתגרים בפני המשתמשים – ברמת המוצרים המשמשים את הפרט, וברמת היישומים בארגונים וההתאמות המתחייבות ברמת הניהול.

קדמה טכנולוגית, המציאות והשינויים בה, האקדמיה ועולם ההשכלה והאדם במרכז,  כל אלה קיימים מאז בריאת העולם. הבעיה המרכזית היא שהזמן עובד בקצבים שונים בתקופות שונות על כל גורם ולכן הוא משפיע על המרקם השלם, על הדינאמיקה ביניהם, יוצר את הכשלים המערכתיים ומשליך על תחומי חיים אחרים.

לסיכום. "גורם-העל", המשפיע על חיינו הינו הזמן.

טכנולוגיה

השינויים הטכנולוגיים הם קטר משמעותי למשקים ברחבי העולם, לכלכלה, לאקדמיה ולאנושות.  קצב הפיתוח של טכנולוגיות חדשות ויישומיהן – מדהים.

מגוון המוצרים והשימושים רחב והוא משתקף בתחומי הפיתוח. מוצרים טכנולוגיים הבאים לשפר את איכות חיינו. פיתוחים אשר אם וכאשר יבשילו ישנו את אורחות חיינו, ברמת הפרט, מקצה לקצה. פיתוחים אשר יעשו מהפכה ברמת הארגון, הממשל והחברה, שלא לדבר על מערכות הצבא והביטחון.

פיתוח מוצרים טכנולוגיים בעלי אוריינטציה הרסנית ומזיקה, החל מתוכנות הימורים ועד למוצרים אשר ייקלו על עבריינים לחדור ולפגוע בפרט וברשויות המדינה ובכול תחום. במילה אחת "הסייבר".

 האקדמיה ותורות הניהול

בעיתון כלכליסט 6 אפריל 2015 מצוטט פרופסור טרכטנברג: "אנחנו עסוקים מבוקר עד ערב במוסדות שאנחנו מנהלים. אבל לא מכירים מספיק טוב את החברה הישראלית ואת הצרכים שלה. תקשיבו לי טוב, אם האקדמיה חפצה חיים, היא חייבת למצוא כיצד היא רלוונטית לחברה כולה".

שנים לפני שנכתבו מילות התוכחה הללו התעוררה תנועה של סטודנטים הקוראים ש"צריך לחבר מחדש את המציאות לאולם ההרצאות". בעברית התנועה הזאת נקראת: "יוזמת הסטודנטים הבינלאומית לפלורליזם בכלכלה". שם הארגון ISIPE . הסטודנטים משקיעים שנים בלימודים וכאשר הם מגיעים לשוק העבודה מתברר להם שהם מגיעים למציאות אחרת. זה התחיל בכלכלה ונכון גם למקצועות אחרים, גם בהיי-טק.

הקדמה הטכנולוגית נמצאת בחברות "הזנק", יותר מאשר באקדמיה.

המימד המבני פונקציונאלי

אחריות וסמכות

 אתגר משמעותי שעימו מתמודד כיום הארגון המסורתי הוא המתח בין מציאות מורכבת, דינמית ורווית מידע לבין התרבות הארגונית  המושתתת על היררכיה ברורה, על מבנה פירמידאלי ועל גבולות של אחריות ושל סמכות.

המתח הזה מייצר שני צרכים פרדוקסאליים. מצד אחד, הצורך ליצור סטנדרטים ונהלים ביורוקרטיים השונים ומותאמים למציאות, ומנגד צורך ביוזמה, בפריצת גבולות, ביצירתיות ובחדשנות המחייבים גמישות ויכולת תמרון. כל שינוי, אצל כל אחד ובכל תחום, נתקל בהססנות במקרה הטוב, ובהתנגדות במקרה הרע. כל השחקנים במגרש הארגוני יצטרכו לדעת להתמודד עם השינויים המתחייבים.

מיומנויות ניהול

הארגון המצוי מוצף במידע הן ממקורותיו שלו והן ממקורות חוץ – מה שמחייב את המנהלים ללמוד כיצד מנהלים ידע באופן אפקטיבי. ארגונים מתמודדים עם הצפת המידע באמצעות תרבות ארגונית שמעודדת שיתוף מידע בין כל חברי הארגון – בין היתר באמצעות רשתות חברתיות.  זאת ועוד, כניסתן של טכנולוגיות חדשות לעשייה הארגונית מחייבים את דרג המנהלים לרכוש ידע בסיסי בתחום, או להסתייע במומחים, כדי שתהליך קבלת ההחלטות יהיה חף מ"שליפות" לא מקצועיות.

"המיומנות הכי מבוקשת אצל מנהלים כיום – היכולת להשתנות".תכונה חשובה ולא פשוטה משום שטבע האדם, לא רגיל לשינויים. כיום, לא מספיק לזרום עם השינוי, צריך לזהות אותו. זאת השגרה החדשה. משמעות נוספת היא "להכיל" אי וודאות, תקשורת טובה, יכולת התמודדות בתנאי לחץ בזמן אמת. גמישות מחשבתית". מיכל דן-הראל מנכ"לית מנפאואר. גלובס 8 יוני 2016.

ברמת הניהול נמצא, יותר ויותר, מיומנויות מקצועיות מתקדמות. למשל, אם בעבר חשב שכר בחברה היה תפקיד של מומחים במשאבי אנוש, כיום מבינים שההתמחות המקצועית הנדרשת הינה של רואה חשבון.

שיתופי פעולה

הרשתיות יצרה מצב של עולם פתוח לתעבורת מידע חוצת גבולות, ובעקבותיה, לעיתים, נוצרות שותפויות אד-הוק, או מתמשכות. בתוך הארגון נבנות קהילות ידע לפי נושאי העניין והמשימות ובין ארגונים גוברת הנטייה לשיתופי פעולה.

במציאות זאת, שיתופי פעולה יוצרים, סיכונים של חשיפה ואובדן נכסים בעולם מאוד תחרותי, מצד אחד, וסיכוי בעל פוטנציאל רב לארגון, מצד שני. כאשר התהליך הזה מתקיים בין יחידות משנה באותו ארגון נוכל לראות את החיוב ביצירת סנכרון וסינרגיה. כאשר הדבר קורה בין ארגונים – יש לכך פוטנציאל נפיץ.

המשמעויות האופרטיביות הן:

בתוך הארגון – לבנות מנגנון של זיהוי פונקציות בעלות נושא משותף. ולאפשר להם לשתף פעולה.

מחוץ לארגון, לבנות מנגנון, במבנה או בתהליכי העבודה אשר יבטיח תפקוד אופטימאלי, תוך מניעת סיכונים.

המנהל בעידן הזה חייב להיות יצירתי, חדשן, בעל מודעות ויכולת לפתור בעיות במסגרת הארגון ובתרבות הארגונית.

ניהול עצמי והשטחת הארגון

התקשורת הרב כיוונית של העובדים ברשת הארגון, יצרה מוקד כוח המתקיים בזכות הקשרים השוטפים בין העובדים, בכל הרמות הארגוניות.  באמצעות קשרים אלה מוצא העובד את הפתרון לשיתוף הפעולה ומקבל מענה לצרכיו כדי למלא את משימותיו. גם העבודה הופכת יותר ויותר מטריציונית.

בפועל, מספיק לעובד דרג ניהול אחד, כל היתר מיותרים. הדבר מודגש כאשר מנהלי הביניים לא משתלבים בעשייה ואז הם גורם מעכב ומשבש.

מצבי אי וודאות וחיזוי מגמות לעתיד

יש הטוענים שהתנהלות רשתית, כאשר היא מוטמעת במידה הנכונה, יכולה לסייע בעיצוב אסטרטגיה "צופה פני עתיד".

לחיזוי העתיד בעולם מורכב ומשתנה במהירות נדרשים תנאים מתודולוגיים מורכבים, ומידע וידע משופרים. הרשתות מספקות רק ידע ומידע.

נכון שמדענים מנסים לפתח אלגוריתמים אשר באמצעותם ניתן יהיה לעסוק בחיזוי אך למרות שצעדים ראשונים, כבר נעשו (ראו ערך ד"ר רדינסקי), זאת לא הרשתיות אשר תפענח את העתיד, לדעתנו.

סיכום

אנשי מערכות מידע ומנהלים אשר ישכילו לשלב ידיים ברמת הארגון עשויים לגלות שהטכנולוגיה והרשתות יוכלו לשפר את היכולת הארגונית לזהות מצבים חדשים, להסתגל בקלות רבה יותר לסביבה הדינמית, לטפח את היצירתיות והחדשנות של כלל העובדים והמנהלים.