הקדמה
שותפות בעסקים על בסיס ממוסד וקבוע או במיזם מסוים, היא אירוע שגרתי. האם צרוף בן משפחה או חברים קרובים למיזם עסקי, או אחר, טוב ותורם למיזם? מה זה גורם למרקם היחסים המשפחתי או לקשר החברי ואיזה סכנות הוא טומן בחובו למיזם?
התשובות לשאלות אלה אינן חד משמעותיות ואין מתכון אשר יוכל להציע כיצד לנהוג בכל מקרה.
במקום שבו מתקיימת מערכת יחסים בין אנשים, המפתח לחיזוי סיכויי ההצלחה, או הכישלון, תלוי באנשים עצמם.
כמובן, שיש חשיבות גם לטיב האינטראקציה ובעיקר לאתגרים וחילוקי הדעות עימם יתמודדו במהלך הדרך.
המאמר יעסוק בנושא מורכב זה.
דיון
כאשר חברים למיזם משותף עובדים יחדיו על הפיתוח, מתוך המכנה המשותף "הדבק" לשותפות, מימוש רעיון שהגו בתחילת הדרך. הבדלים בחזון, סוגיות כלכליות, התאמה בין היזמים יתגלו בהמשך ויובילו להתאמת ההערכות הארגונית או פירוק המיזם.
הצטרפות של בן משפחה כשותף לעסק משפחתי אינה דומה ל – "BLIND DATE" . לרקע הקודם יש פוטנציאל "הרס עצמי", שונות ברמת ציפיות, מחויבויות, מעורבות בני זוג אחרת ועוד.
הכנסת שותף לארגון קיים הוא מודל נוסף הלקוח מן המציאות. כאן בעצם מתקיימים התנאים האופטימליים: החלטה להתארגן כשותפות תתקבל רק בתום מערכת בדיקות, מגוונת ובמסגרת החוקים הקיימים.
ואם המועמד להצטרף כשותף הוא חבר של הבעלים? על הפורמט הזה נאמר בפשטות, "לא עושים עסקים עם חברים". לרוב, חברים, שבחרו בכל זאת להקים שותפות נאלצו במוקדם או במאוחר לבחור בין המשך השותפות או המשך החברות.
תנאים ומוקשים
אנשים מחפשים את הדומים להם או בעלי תכונות ואופי שהם מעריכים אצל זולתם. שותפות הבנויה על "מפגש של הפכים" – בתכונות אופי, הרגלי עבודה ותפיסת העולם העסקית – היא מתכון בטוח לקונפליקטים ומשברים כאשר מתעוררות בעיות וחריקות בתהליך ההקמה והניהול השוטף.
אחד המבחנים הבעייתיים בבחירה וקליטה של שותף בארגון הוא מבחן התאמת התרבות הארגונית. תכונות מקצועיות מעולות, אינן יכולות לחפות על אי התאמה בתרבות הארגונית של שותפים. אי ההתאמה תגרום במוקדם או במאוחר לפירוק השותפות ולטלטלה בארגון.
כללים "לדו קיום" ממושך
ברמה הפורמאלית
- הקמת שותפות תבוצע רק לאחר ששני הצדדים עוברים תקופת ניסיון (למידה וחשיפה). תאום ציפיות, התאמה לתרבות הארגונית והשלמה עם קודים "לניהול המשותף".
- לתת ביטוי להסכמות וההבנות בחוזה כתוב ולא להשאיר דבר ליד המקרה.
- צריך להגדיר חלוקת תפקידים סמכויות ואחריות. ויש לזכור אחריות לא מפצלים.
- בעלי ניסיון מבינים שאין חיים ללא בעיות וקונפליקטים. לכן, קביעת מנגנון לטיפול בחילוקי דעות הינו הכרחי.
ברמה השוטפת
- חובה לבנות מערכת של אמון הדדי בהתנהלות היומיומית. לא מספיק להסכים על החזון, המטרות וחלוקת העבודה והרווחים. המבחן הוא בביצוע וביחסי העבודה. אחד האמצעים לכך הוא להנהיג מנגנון של היוועצות וליבון משותפים בטרם קבלת החלטות קריטיות. אמצעי נוסף, האצלת סמכויות ומתן גיבוי מול העובדים.
- כותרת "על" לכל אלה: פתיחות ושקיפות.
- חילוקי דעות ישנן ויהיו. הטיפול בהן חייב להיות מיידי, לא לדחות ולא לטאטא מתחת לשטיח. את חילוקי הדעות כדאי להסדיר בחדר סגור או בארוחה במסעדה סמוכה.
- לא על כל חילוקי דעות צריך לצאת לקרב. את האגו מומלץ להשאיר בבית ולנהוג בהבלגה והכלה של מקרים שאינם קריטיים, ללא נזק מיידי.
סיכום
היכרויות וקשרים בין בני אדם מבוססים על מניעים ומאפיינים רבים ושונים, ממקרה למקרה. זעזועים או קונפליקטים במערכות יחסים בין בני אדם יכולים לגרום לפרידות, התפרקויות ואפילו לבירורים משפטיים.
החיים מלמדים שזאת דרכו של עולם. הכול צפוי, כך גם בתחום של שותפויות בעסקים.
זו סיבה טובה לחשוב עוד פעם או אף פעמיים לפני שמקימים שותפות עם בן/בני משפחה או חבר/ים.
תגיות: שותפות בעסקים