ניהול המשאב האנושי בעידן הפעילות הדיגיטלית המואצת

בהשראת עידן הקורונה

הקדמה

האם שאלתם את עצמכם כיצד הייתה נראית הנהיגה שלנו, אם הרכב בו אנו נוהגים לא היה מצויד בלוח שעוני הבקרה?

המכשור שבלוח מספק לנו מידע חיוני לנהיגה בטוחה ולשמירה על תקינות הרכב. הטכנולוגיה, והמוצרים שהיא מפיקה, נותנת מגוון רחב של פתרונות בתחומים שונים:  כספים, תעשייה, רפואה – וגם בחיי היום יום לפרט ולחברה.

במאמר זה נניח לטכנולוגיה ונעסוק בממד האנושי ובמרחב הניהולי אשר עובר טלטלה בשל נגיף הקורונה והמגבלות המתחייבות לצורך הבטחת "בריאות הציבור".

לא על הטכנולוגיה לבדה יחיה האדם

התורה על שתי רגלים

תמיכה בתהליכי ניהול וקבלת החלטות תתבסס ברוב המקרים על ידע, מידע וקשרים עם הזולת – ובמילים אחרות "המתודולוגיה המודיעינית". את התמיכה הזאת אפשר להשיג באמצעות מערכות דיגיטליות, רשתות וטכנולוגיות מידע אבל גם אלו תלויות בפעילות האנושית.

לקוראינו המבקשים להרחיב בנושא אנו ממליצים את הספר "בתחבולות תעשה לך עסקים" שיצא לאור בהוצאת "מטר" בשנת  2015.

כאן נסתפק בדגשים וברוח התקופה: חידוד הצורך במיומנויות ניהול שגרתיות ופחות שגרתיות המתחייבות מאילוצי הזמן. בצד זאת, נדרשת התאמת השימוש במיומנויות הניהול למגבלות הטכנולוגיות.

דגשים

ארגון, כל ארגון, מתקיים ופועל במספר מרחבים:

• המרחב הפנימי אשר לעיתים מוגדר גיאוגרפית ולעיתים מתקיים במספר טריטוריות.
• זירת העסקים הרלוונטית לארגון, שותפים, ספקים, לקוחות, מתחרים, רגולטורים, יועצים, מומחים ועוד.
• גורמים משפיעים גלובליים.

המגיפה והגזירות בעקבותיה גורמים לשינויים בהתנהלות הארגונים והרשויות בכל המרחבים. אי הוודאות ותכתיבי הרשויות המשתנים לעיתים מזומנות גורמים להעדר יציבות, אשר תמיד, הינה אבן נגף משבשת של תהליכי הניהול.

המשמעות – הצורך במודעות מרחיבה לגבי השפעת המצב על ארגונים ותהליכי הניהול. המחשבה שהתווך הטכנולוגי נותן פתרון אולטימטיבי היא מחשבה שגויה. דוגמא: דיון ב"זום" טומן בחובו יתרונות רבים, אך גם חסרונות שאסור להתעלם מהם.

הפעלה בעידן הריחוק החברתי

המגיפה והצורך בריחוק חברתי גם בארגונים גרמו לכך שעובדים רבים הוצאו לחל"ת ו\או עובדים מן הבית. התווך הטכנולוגי הפך תחליף לאינטראקציה בין עובדים לעובדים ובין מנהלים לעובדים – לתקופה מאוד ממושכת.

למציאות הזאת יכולות להיות השלכות שליליות בתחומים:

• שליטה על תהליכי העבודה: ביצוע מול תכנון, תכנון ארוך טווח, חילופי מידע, ידע ארגוני וחדשנות.
• איכות ההפעלה והשמירה על המשאב האנושי: תקשורת בין אישית, פגיעה אפשרית במוטיבציה, קשיים טכנולוגיים ותשתיתיים בתפקוד מהבית שמירת קשר עם עובדים שהוצאו לחל"ת .

מנהלים בכל הרמות, צריכים להיות מודעים לכך ולא להסתפק רק בפעילות השגרתית באמצעות תווך כזה או אחר. מתחייבת יצירתיות בהפעלת העובדים ויצירת מפגשים יזומים, קיום שיחות וועידה – אחד על אחד או בצוותים, במשרד או באוויר הפתוח לצורך: "שמירה על הגחלת", החלפת דעות, מחוות אנושיות לעובדים ולמשפחותיהם, חילופי דעות וטיפוח יצירתיות.

מסר עיקרי

המגיפה אינה אירוע חולף והיא טרפה את קלפי המשחק.

ארגונים קרסו, אחרים מדממים, ויש שהתעשתו והמשיכו בפעילות באמצעות כלים טכנולוגיים, ויש גם מי שהמציאו את עצמם מחדש והרוויחו בגדול.

ברוב המקרים, הפתרון הטכנולוגי לבדו, מאפשר "אספקת חמצן" זמנית. הפתרון הטכנולוגי אינו הפתרון האולטימטיבי להמשך תפקוד ופריחה של הארגון בתנאים שנוצרו.

לשם כך כל ארגון צריך לקיים חשיבה מן היסוד לגבי המצב "המגיפה לאן", ניתוח ההשלכות על הארגון והתאמת יעדיו ורק לאחר מכן לחשוב על פתרונות טכנולוגיים.

תגיות: ניהול, קורונה, קבלת החלטות, מודיעין