יועצים ותומכי ניהול

האירוע

במסגרת קורות חיי המקצועיים, שובצתי לתפקיד ניהולי ייחודי. לפרויקט הזה היו שותפים שני משפטנים ואיש כספים. שלושתם מבוגרים ממני, בעלי שם ומוניטין ועם "וותק" בפרויקט. תפקידם היה לתת לי סיוע, ייעוץ, הכוונה בנושאים עליהם הייתי אחראי. הם, בידע ובמומחיותם השלימו פערים מקצועיים אשר אפשרו לי לנווט בהצלחה את הפרויקט.

בשלב מסוים של הפעילות עמדנו בפני מהלך בעל ערך אסטרטגי ורמת אי וודאות וסיכונים גבוהים במקרה של "אי הצלחה". הדמות המרכזית בצוות המומחים, עו"ד ישראלי בעל שם, עתיר ניסיון ומקורב לאוזניים של מקבלי החלטות ברמות הגבוהות הציע והמליץ על דרך פעולה מסוימת ואני טענתי כנגדו והצעתי דרך פעולה שונה.

הגיעו הדברים לידי כך שעורך הדין המכובד החליט לכבדני בביקור בחו"ל, שם שרתתי, כדי לשמוע את טיעוני ולנסות להסביר לי את עמדתו.

לאחר שהסברתי לו את נימוקי סכמתי במשפטים הבאים: "אני נושא באחריות הכוללת למהלך ואשלם בראשי במקרה של כישלון. הסוגיה שעליה אנחנו חלוקים מחייבת התייחסות להיבטים משפטיים וכספיים אך הרכיב האופרטיבי מקצועי קריטי יותר לאין שיעור ולכן עמדתי המקצועית צריכה להכריע".

במקרים כאלה (שהיועץ אינו מבין את תפקידו), המוכרים וודאי גם לקורא, העניין עובר להכרעת דרג ממונה, וכך אמנם קרה.

ניתוח

למען הגילוי הנאות – בנייר זה אינני מתייחס למומחים וליועצים, בעלי המקצוע. אני מניח בצד עניין זה ובמשוואה בין בעלי המקצוע למנהלים – אני מתייחס למנהלים, למקבלי ההחלטות ואלה הנושאים באחריות. יועצים, מכל הסוגים נדרשים וחיוניים, אין על כך ויכוח, אלא שאני מפנה את הזרקור אל מערכת היחסים, התלות העלולה להתפתח ועמעום התחומים בין המומחים למקבלי ההחלטות.

מספר הנחות יסוד, בגדר "עשרת הדיברות":

• • הסמכות והאחריות כרוכים זה בזה
    סמכות ההחלטה הינה בידיו של זה אשר נושא באחריות לתוצאותיה. לכן, לא יעלה על הדעת שעצתו של מומחה מתקבלת ללא מחשבה ושיקול דעת של המחליט.
  • בצע תיאום ציפיות
    תיאום ציפיות יסייע ל"ייצר" יחסי אמון בין היועץ למנהל.
  • תפקיד היועץ לספק מידע וידע
    תפקידי המומחים והיועצים – כספיים, משפטיים, ארגוניים, טכנולוגיים, מאמנים אישיים למיניהם ואחרים – הינם, בראש ובראשונה לספק מידע וידע החסרים למקבלי ההחלטות. ורק לאחר מכן, לסייע בבחירת החלופה הטובה ביותר (לדעתם).
  • אם היועץ הוא שומר סף, הוא יכול גם להתריע
    לא מרבים לעסוק בתפקיד נוסף של היועץ שהוא בולט במיוחד בהיבטים המשפטיים והכספיים אך הוא נכון גם לגבי האחרים – תפקיד של מבקר מקצועי "שומר סף", מאזן ובולם דרכי פעולה בעלי רמת סיכון או המהווים עבירה על החוק. מערכת יחסים בריאה בין מומחה\יועץ לדרג מנהל חייבת ליצור פתיחות אשר תאפשר תפקוד בתחום זה.
  • יועצים חיצוניים לארגון תורמים לאיזונים ובלמים
    זאת ועוד, מערכת איזונים ובלמים בכל תהליך ראויה ומתבקשת. בממשק הנהלה ותומכי ניהול הבנוי בצורה נכונה, היועצים למיניהם הבאים מחוץ לארגון יכולים לשמש הגורם המאזן ובמגוון רחב של תחומי ההתמחות שלו. על תקן "אורח לרגע רואה כל פגע".
  • למנהל מותר לדרוש דעה שנייה
    במקרים קריטיים בעלי השלכות כבדות משקל, דעה שנייה הינה מחויבת המציאות ושל בעל דעה שאתם, המנהלים, בחרתם.

• אתגר את המומחה
  כתחליף לדעה שנייה, או בנוסף לדעה שנייה, לאתגר את המומחה ולבקשו לנמק, בעד ונגד, חלופה אחרת.
• היועץ נושא באחריות מלאה לעצות שנתן
  עדיף יועץ המתלווה לתהליך הביצוע ומרגיש אחראי לעצותיו מאשר יועץ המגיש נייר, מקבל את שכרו והולך לדרכו.
• אל תפתח תלות ביועץ מסוים או ביועצים בכלל
  זכור, אין אדם שאין לו תחליף. מערכת יחסים תלותית אשר יש בה יסודות של שתלטנות, מצדיקה החלפת היועץ.

ומשפט לסיום. על מנת להבטיח קשר פורה והשגת המטרות לשמן בקשתם סיוע מומחים ויועצים, על המנהל ליצור את התנאים לכך, ושוב, זאת אחריותו. שני התנאים ההכרחיים – הראשון, שקיפות ופתיחות והשני, תאום ציפיות. רק כך יווצרו יחסי אמון אשר יספקו ה"תוצרת" המבוקשת.